שאלות ותשובות בנושא אישפוז במוסד גריאטרי

מדוע חשוב שקשיש יהיה במוסד ברישוי?

קשישים עשויים להיות מופנים למיסוד במגוון רחב של תפקודים, ולסוגי מוסדות שונים בהתאם:
  • קשישים שתפקודם מדורג כעצמאים או תשושים, מופנים למעונות המיעודים עבורם, ברישוי ובפיקוח משרד העבודה והרווחה.
  • קשישים שתפקודם מדורג כסיעודיים או תשושי נפש, מופנים למוסדות המיועדים עבורם, ברישוי ובפיקוח משרד הבריאות.
  • קשישים עם בעיות רפואיות פעילות שתפקודם מדורג כסיעודי מורכב, מופנים למוסדות הייעודיים עבור חולים אלו, אף הם ברישוי ובפיקוח משרד הבריאות.
  • מוסד ברישוי הוא מוסד שעומד בתנאי הרישוי, הן מבחינת תפקוד הקשישים שדרים בו, והן מבחינת דרישות המשרד בתחום הנהלים, כח האדם והתנאים הפיזיים של המקום.
קיום הפקוח משפיע ישירות על איכות הטיפול בקשיש, לדוגמה:
  • הקפדה על מתן השגחה וטיפול מקצועי מתאים בתחום הרפואי, הסיעודי והפרא-רפואי.
  • הקפדה על מתן התרופות לפי הנהלים אשר מונעים טעויות ונזקים אפשריים.
  • הבטחת איכות חיים ופעילות פנאי בהתאם לתפקוד הקשיש.
  • בסיעודיים לדוגמא הפעלה ע"י פיזיותרפיה ואנשי תעסוקה הקפדה על מבנה המוסד לפי תנאי הרישוי.
  • בניית החדרים לרווחת הקשישים שזה ביתם.
  • הבטחת תנאי בטיחות עם רישוי מכבי אש וכד'.
  • הבטחת תנאי תברואה היגיינה ותזונה שראויים לקשישים.
מה הקף תופעת מוסדות ללא רישוי?
בעיית המוסדות הפועלים ללא רישוי, שחוסים בהם קשישים, הנה בעיה מורכבת לאכיפה. היקף הבעיה המדויק לא ידוע ונאמד בין 500 ל- 2000 קשישים, הערכת אומדן זו מבוססת על הערכות השירות לזקן במשרד העו"ר, מידע מלשכות הבריאות ותלונות על מוסדות אלו שמגיעות לאגף לגריאטריה. הערכות אלו מתעדכנות אחת למספר חודשים. סה"כ היום ידוע בהיקף ארצי שקיימים כ- 67 מעונות הפועלים ללא רישוי.

הסיבות לקשיי האכיפה במוסדות ללא רישוי?
  • קשיים בתהליכי אכיפה כגון החלטות בית המשפט ללא הרשעות או שנפסקו עונשים קלים מדי לדעת המשרדים, שאינם גורמות הרתעה לבעלי מוסדות אלו. גם בקרב המערכת המשטרתית לעתים קרובות נסגרות תלונות פליליות שהגישו המשרדים, מ"חוסר עניין לציבור".
  • חוסר שיתוף פעולה מצד בני המשפחה בעיקר עקב:
    - חוסר מודעות.
    - חשש שיצטרכו מימון גבוה יותר באשפוז ברישוי.
    - קושי לבן המשפחה להגיע למענה המתאים בין הגופים המטפלים השונים.
    - הזנחה וחוסר אכפתיות לעיתים.
מה המדינה ומשרד הבריאות עשו עד כה?
  • הנושא הועלה בדוח מבקר המדינה כבר ב- 1998 וכן החלטה בדוח מספר 48 החלטה מספר תמ /34 מיום 6/3/2000. (מצורפת החלטת הממשלה בהתאם).
  • הוקם צוות בינמשרדי מהאגף לגריאטריה ומשרה"ב וכן מהשרות לזקן במשרד עו"ר, שהחל לפעול ב- 9/2001 שפעולתו כלל.
  • בנית מודל המרכז את איסוף המידע על מוסדות אלו.
  • בנית כלים להערכת חומרת הפגיעה באיכות החיים ותחלואה לקשישים במוסדות ללא רישוי, וישומם במיפוי.
  • לאחר מיפוי של 40% מכלל מוסדות אלו נסגרו 15% והחלו הליכים משפטיים כנגד הגרועים שבהם.
מה התכניות לעתיד למיגור תופעה זו?
  • המשך פעילות ההסברה לקשישים ולמשפחות. פניות חוזרות לערוצי התקשורת השונים ופרסום באתר משרד הבריאות.
  • העלאת מודעות המערכת המשטרתית והמשפטית, לצורך שיתוף פעולה במהלך יישום התהליכים המשפטיים. תוך בניית דרכי העבודה עם הגורמים הרלבנטיים.
  • הגשת כתבי אישום פליליים לבית המשפט, תחילה למוסדות שדורגו ברמת החומרה C(הגרועים) לאחר חוסר ההיענות למכתבי ההתראה.
  • בסיכום עם רופא המחוז הגשת צו סגירה מנהלי למוסדות שבעדיפות לסגירה מהירה C (הגרועים) גם באיכות חיים וגם בסיכון לתחלואה, ובהמשך הגשת כתבי אישום פליליים.
  • יישום והטמעה של תהליכי עבודת הצוות, כולל הכלים וחלוקה לדרגות חומרה, בשני המשרדים.
  • הצעות לשינוי במדיניות המשרדים, שיביאו לצמצום הדרישה של קשישים ומשפחותיהם למוסדות ללא רישוי, כמו: פתיחת מוסדות קטנים משפחתיים בעיקר לתשושי-נפש, פתיחת מוסדות קטנים משפחתיים, משולבים (משרה"ב ועו"ר) לתשושים קשים וסיעודיים קלים ללא עדות לירידה קוגנטיבית.
  • סיכום ואימוץ תהליכי אכיפת החוק (שיבנו בפרויקט), הצעות לחקיקה ותקנות עזר חדשות. המלצות אילו יתגבשו רק לקראת תום השנה השניה לפרויקט לאחר הגשת מספר כתבי אישום והדיון בבית משפט.
השמתו של הורה קשיש במוסד הינו תמיד אירוע קשה בזמן משבר. חשוב להתחשב ברצונות והעדפותיו של הקשיש תוך שמירה על מסגרת מטפלת ובטוחה.
חשוב לבדוק כל מוסד האם הוא ברישיון ומה רמת מקצועיותו באותו אופן שהנך בודק מסגרת חינוכית לילדך!!


לראש העמוד